טיר

אל המלחמה. נחשב לאמיץ ולנועז ביותר מבין האלים הנורדיים. אוהב צדק והוגן, ולכן נחשב לאל המלחמה והשלום. הוא זה שמחליט מי ינצח בקרבות.

בתקופה מוקדמת מאוד במיתולוגיה הנורדית הוא היה מנהיג הפנתיאון הנורדי, אך הוחלף על ידי אודין מאוחר יותר.

לוחמים ויקינגים היו מרבים לשים את רונת ה- “T” הנקראת טייוו’אז (צורת חץ הפונה למעלה) על חרבותיהם כדי לקבל את כוחו ואת חסותו של טיר. הרומאים השוו את טיר לאל המלחמה שלהם, מאדים.

לטיר יש רק יד אחת בגלל שהיד השנייה ננשכה על ידי הזאב פנריר.

הזאב המפלצתי פנריר

האדה הפרוזאית (אסופת פואמות המבוססת על המיתולוגיה הנורדית)  מספרת כי האלים השאירו את פנריר המפלצתי  לגדול בסביבתם, אך רק האל טיר היה אמיץ מספיק כדי להאכילו.

האלים ראו שהזאב גדל למימדים ענקיים מדי יום והיו נבואות שקשרו את פנריר להשמדתם, והם החליטו לכבול אותו בשרשרת.
פנריר שבר את השרשרת בקלות. לאחר מכן יצרו האלים שרשרת חזקה כפליים שגם ממנה נחלץ פנריר בקלות.

אודין ביקש מהגמדים לעצב שלשלאות מתאימות וחזקות שמהם לא יוכל פנריר להשתחרר. הגמדים יצרו את השרשרת משישה מרכיבים: צליל פסיעות של חתול, זקן של אישה, שורשי הר, גידים של דב, קולו של דג ורוק של ציפור (וזו הסיבה שכיום דברים אלו לא  קיימים) .
שרשרת זו נראתה כסרט משי דק. האלים קראו לפנריר והציעו לו לנסות את כוחו מול שרשרת זו.
פנריר הסכים רק בתנאי שאחד האלים יכניס את ידו לפיו כמחווה של אמון, ורק האל טיר הסכים לכך.

כשראה פנריר כי נפל למלכודת שטמנו לו האלים, נשך את ידו של טיר, אשר נותר מאז עם יד אחת בלבד.

ההקרבה של טיר מול ההקרבה של אודין

אודין הקריב עין על מנת להשיג חוכמה עבורו. הוא חיפש ידע, מאחר וידע זה כוח.
טיר הקריב את עצמו פיזית למען הקהילה שלו. כשוויתר על ידו, טיי הפך את העולם לבטוח יותר וזכה במקום של כבוד בקרב כל האלים. 

המיתולוגיה הנורדית מתייחסת לעמים הנקראים היום דנים, נורווגים, שוודים ואיסלנדים, וגם בני השבטים הגרמאניים שהתגורר בסקנדינביה.
אבותיהם היו הויקינגים.
המיתוסים שלהם תוססים, מסקרנים וייחודיים, ומלאים בדמויות מעניינות ומורכבות.
לעיתים הסיפורים קשים ואפילו  פטליסטיים, והם מייצגים את תפיסת העולם של העם הנורדי ואת הסביבה הקשה בה הם חיו.

ניל גיימן, סופר בריטי שכתב את ‘מיתולגיה נורדית’ כותב: “המיתוסים הנורדיים הם המיתוסים של מקום קריר, עם לילות חורף ארוכים וארוכים וימי קיץ אינסופיים, מיתוסים של עם שלא לגמרי סמך על האלים שלהם, למרות שכיבדו ופחדו מהם”

אלוהויות נורדיות

ראש האלים. אל השמיים, החוכמה והמלחמה, אל התרבות והשירה. ממציא הרונות.
לקריאה

אשתו של אודין, אלת האהבה, פוריות, כישוף, קרב ומוות. פרייה הייתה וולבה- מכשפה ושמאנית בגרסה הנורדית.
לקריאה

האל הלוחם המגן על הסדר. אל הרעם ואל השמיים, מקדם החלקאות והפוריות
לקריאה

אל המלחמה הקדום. נחשב לאמיץ ביותר, אוהב צדק ומאוד הוגן. בעל יד אחת.
לקריאה

שליטת עולם המתים- הלהיים. בתו של האל לוקי, אחות לזאב פנריר ולנחש המקיף את העולם- יורמונגנד.
לקריאה