הדגד'ה
הדגד’ה, או “האל הטוב”, הינו אלוהות קלטית והמנהיג של שבט אֵלִים קדום בשם טואטה דן דנן Tuatha dé Danann.
נחשב לאל מיומן וחכם ביותר. הוא נקשר לפוריות, לאדמה לחיים ולמוות. ( כמו ביתו בריג’יד שקיבלה תכונות אלו ממנו)
הדגד’ה תואר כגבר ענק עם זקן ארוך , לבוש גלימת צמר. בגדיו מעולם לא התאימו למידותיו ולעתים קרובות חשפו את בטנו ואת ישבנו.
חוקרים שונים מניחים כי הופעתו העגומה נבעה מהנוצרים שתיעדו מיתוסים ומסורות איריות ורצו לגרום לדאגד’ה להיראות מטופש ולא מתוחכם, בניגוד לאלוהות שלהם.
האוצרות של דגד’ה
הדגד’ה היה גם אל הקסם והדרואידריה ( כוהנות קלטית ). הוא אחז בשלושה אוצרות קדושים: קדירה של שפע, אָלָּה של חיים ומוות, ונֶבֶל ששלט על גברים ועל עונות השנה כאחד. פריטים אלו העניקו לו יכולות נוספות בנוסף ליכולות הרבות שהיו לו.
קדירה המייצרת סעודות ומשתים בשפע גדול. “מעולם לא יצאה מעל פניו חבורה שלא שבעה דיה” . מעולם לא היה מחסור בחברת הדגד’ה.
אָלָּה אדירה שהחזיק בשני כוחות: בראש האלה היה הכוח להרוג תשעה גברים בתנופה אחת, ואילו הידית שלו יכולה להחיות את ההרוגים במגעה.
נֶבֶל מעוטר מגולף מעץ אלון, היכול למקם את עונות השנה בסדר הנכון ולפקוד על הרצונות והרגשות של הגברים.
עם היכולות החזקות הללו, דאגדה נתפס לעתים קרובות כאל הסדר שמציב את הכל במקומו.
בני משפחה
כראש שבט האלים טואטה דן דנן, הדגד’ה היה אב לילדים רבים. המוכרים שבהם היו אינגוס, בריג’יד ומדיר.
בנות זוגו היו מוריגן אלת הקרב והמוות, ובואן אלת הנהר ( אמה של בריג’יד)
דאגד’ה התאהב בבואן, אלת נהר בון ואשתו של אלקמר, שופט טואטה דן דנן. בכדי שיוכל לחזר אחריה, שלח דאגד’ה את אלקמר בעלה אל המלך, ואז עיבר אותה. על מנת למנוע מאלקמר לבקש תגמול כנגד הילד, הדגד’ה החזיק את השמש במקום במשך תשעה חודשים, ואיפשר לבואן ללדת את הילד ביום אחד.
הדאגדה נתן אז את הילד אנגוס שנולד לבנו מידיר על מנת שיגדל אותו, והילד הפך לאל האהבה והשירה.
מותו של הדגד’ה
כשהגיעו לאירלנד טואטה דה דנן הם כבשו את המתיישבים הקודמים – גזע בשם הפומורים, והמלך האכזר שלהם באלור.
דגד’ה ידע שקרב נוסף עם הפומורים הוא בלתי נמנע. לקראת הקרב הלך לבת זוגו מוריגן אלת הקרב והמוות וביקש את נבואתה והיא אמרה לו כי ינצחו אך יהיה לזה מחיר.
בקרב, נגנב מדגד’ה נבל הקסם שלו, והוא נפצע קשות בידי אשתו של באלור. הוא מתאושש אך לאחר מכן נכנע לפציעותיו הרבות ומת.
