לית'ה- חג של אמצע קיץ

נחגג ב21.6 . נקרא גם מידסאמר (אמצע הקיץ) וחוגגים בו את כוח השמש.

הגענו ליום הארוך ביותר וללילה הקצר ביותר בשנה. זוהי שיאה של שנת השמש והשמש נמצאת בשיא כוחה המעניק חיים. כדור הארץ שטוף פוריות והגשמה וזהו זמן של שמחה וחגיגה, של הרחבה וחגיגת הישגים.

עם זאת, בתוך שיא זה טמונה הלחישה וההבטחה לחזור לחושך. ככל שהאור מגיע לשיאו כך זה גם הרגע בו כוח השמש מתחיל לדעוך. מעכשיו הימים מתקצרים והלילות מתארכים ואנו מתחילים להמשך בחזרה לימים הקצרים והחשוכים, כדי להשלים את גלגל השנה.

במסורות מסוימות, לית’ה היא תקופה בה יש קרב בין אור לחושך. מלך האלון נתפס כשליט החורף עד ליום היפוך הקיץ  (היום הארוך בשנה, 21.6 ) ומלך ההולי מהקיץ ועד ליום היפוך החורף (היום הקצר בשנה 21.12)

במסורות נאו פגאניות, קיימת האגדה על הקרב בין מלך האלון ומלך ההולי. שני שליטים אדירים אלה נלחמים על עליונות, בכל שנה בחורף, מלך האלון כובש את מלך ההולי, ואז מושל עד אמצע הקיץ (לית’ה) ואז מלך ההולי חוזר לקרב עם המלך האלון, ומביס אותו.
במסורות אחרות, הקרב בין המלכים מתקיים בימי שוויון ולא בימי ההיפוך.

במסורת הוויקנית, מלך האלון ומלך ההולי נתפסים כהיבטים כפולים של האל המקורנן. כל אחד מההיבטים האלו שולט במשך כמחצית השנה, נלחם בקרב, ואז פורש לאחות את פצעיו במשך ששת החודשים הקרובים, עד שיגיע הזמן שימלוך פעם נוספת.

רוברט גרייבס כתב בעבודתו “האלה הלבנה” שהסכסוך בין מלך האלון ומלך ההולי מהדהד לזיווגים ארכיטפיים אחרים דוגמת הקרבות בין סר גאוויין לאביר הירוק (אבירי השולחן העגול של המלך ארתור), בארכיטיפים אלו, דמות אחת חייבת למות כדי שהאחרת תנצח.

כמעט כל חברה חקלאית סימנה את נקודת השיא של הקיץ בצורה כלשהי, בתאריך זה – בדרך כלל בסביבות 21 ליוני  (או 21 בדצמבר בחצי הכדור הדרומי) – השמש מגיעה לשיאה בשמיים. זהו היום הארוך ביותר בשנה, והנקודה בה מתרחש היפוך. המילה “היפוך” היא מהמילה הלטינית סולסטיטיום ממנה נגזרה המילה Solstice- נקודת היפוך.

חודש יוני נקרא כך על שם ג’ונו ,אלת הנשים והלידות. ומכיוון שג’ונו הייתה הפטרונית של הנישואין, חודש זהה הפך לזמן פופולרי לחתונות.

ישנן דרכים רבות ושונות בהן אפשר לחגוג את לית’ה, זה יום של עוצמה וחיבור פנימה, כשהמיקוד הוא לחגוג את כוחה של השמש, כמו גם זמן להרהר בהיבטים של חושך ואור, גם בעולם ובחיים האישיים שלך.

מסורת לית'ה

מדורה

באופן מסורתי אנשים נשארו ערים כל הלילה לצפות בזריחה. מדורות הודלקו על צמרות גבעות, ובמקומות מקודשים, כדי לכבד את מלוא השמש. המדורה מייצגת את השתקפות של השמש במלוא כוחה.
העץ הנבחר היה לעתים קרובות אלון ועשבי תיבול ארומטיים פוזרו באש.
אנשים רקדו סביב המדורות וקפצו מעליהם. עשבי תיבול בוערים מהמדורה הקדושה שימשו לברכת בעלי החיים. לפידים בוערים הובלו סביב בתים ושדות. גחלים מאש אמצע הקיץ פוזרו על שדות כדי להבטיח קציר טוב.

בנוסף לקוטביות בין חושך ואור, ארץ ושמיים, לית’ה הוא זמן למצוא איזון בין אש למים.
המסורות האירופיות הקדומות חגגו את אמצע הקיץ על ידי הצתת גלגלים גדולים ואז גלגולם במורד גבעה לכיוון מקור מים כלשהו.

האלון

פולחן עץ האלון מילא תפקיד גדול בחגיגות אמצע הקיץ ועצים עוטרו בבדים צבעוניים. האלון מייצג כוח, אומץ וסיבולת, ולכן הוא משמעותי במיוחד בלית’ה.
פירוש השם הקלטי של האלון הוא “פתח” – אנו עוברים את הסף, נכנסים בפתחו של החלק השני של השנה וכעת משהגענו לשיא, מתחילה הדעיכה והתנועה לכיוון החושך.

עשבי תיבול

כל עשבי התיבול מגיעים לשיאם בעונה זו של השנה ובכך למלוא העוצמה המרפאת שלהם. סביב חג זה נהוג לתת במתנה עשבי תיבול , לאפות ולבשל עם עשבי תיבול, כולל עוגות.

פרחים

ממלכת הפרחים בשיאה, הפרחים פתוחים לרווחה, מלאים בצבע וריח.

דבש

הירח המלא שחגגנו לא מזמן נקרא ירח תות אבל גם ירח דבש. זהו הזמן של הדבורים להכין דבש. נהוג לשתות משקה דבש הנקרא מיד MEAD הנחשב למשקה אלוקי, בעל תכונות קסומות ומחזירות חיים. זהו משקה שנוצר על ידי תסיסה של דבש מעורבב עם מים, לפעמים עם פירות, תבלינים או  דגנים.

לחם שחציו כהה וחציו בהיר

מכינים לחם שבחציו זרעי חמניות ובחציו פרג. החמניות מייצגות את החלק הבהיר של השנה, והפרד את חלקו החשוך. לית’ה כאמור היא נקודת השיא המקשרת בין 2 חלקים אלו.

זהו גם זמן לעוגות דבש.

חידוש האלטר

כל מה שקשור בעץ אלון, דבש וכל השפע של עשבי התיבול, הזמינים בזמן זה. נרות בצבעי שמש, ופרחי חמניות. (החמניות הם פרחי השמש)

תחגגי בכל דרך שתמצאי לנכון, וזכרי שיום ההיפוך לקיץ מייצג את המעבר מפעולה להזנה, אז היי טובה לעצמך ועשי משהו שימלא אותך.

[pojo-sidebar id="86"]