[היסטוריה של הכישוף]

פולחן השמש והתעלומות של אלאוסיס

הפילוסופים העתיקים האמינו שאף אדם לא יכול לחיות בתבונה אם אין לו ידע בסיסי של הטבע וחוקיו. מעין הוראות הפעלה לדבר המורכב הזה שנקרא חיים. המסתורין הוקדש להדרכת האדם לגבי פעולות החוק האלוהי בספירה הארצית.

קבוצות יסוד פילוסופיות (בהמשך הם יהיו קבוצות סוד) החלו להיווצר על מנת לפשט את האמיתות הגדולות של הטבע ושל העקרונות המופשטים של חוקי הטבע, לכדי משהו שיוכל לעשות סדר והבנה, כאן בהתגשמות הפיזית.

בזמנים עתיקים כל התובנות היו מוסריות ולא דתיות, פילוסופיות ולא תיאולוגיות.

בכל קהילה היו פילוסופים ומיסטיקנים, שהיו בקיאים היטב בסיפורי הטבע, ובכוחות החיוניים של הטבע שגילמו אמיתות מופשטות גדולות, והם אלו שהיוו חלק מבתי ספר למיסתורין שתפקדו למעשה כסוג של אחוות סודיות.

פולחן השמש

פולחן השמש מילא תפקיד חשוב כמעט בכל התעלומות המוקדמות (מה שגם מתקשר לאטלנטיס, שם אל השמש היה משמעותי, ממש כמו במצרים העתיקה)

אחת האמונות שאנחנו אוהבים לייחס לאבותינו הקדמונים היא שהם סגדו לשמש (הפיזית), כאילו שהם האמינו שהאובייקט הפיזי הוא יצור חי, כאשר למעשה הם ראו את השמש כמעין עדשה שדרכה השפעה רוחנית של האל מוקרנת מהרוחני אל התחום הארצי. אלים אחרים הקרינו את השפעתם  דרך כוכבי הלכת וקבוצות כוכבים האחרות.

למעשה יש 3 שמשות שבתי הספר השונים למיסתורין עבדו איתם בצורה כזו או אחרת:
השמש הפיזית אותה רואים בשמיים
השמש של הלב
השמש הרוחית. השמש כאלוהות

האלוהות השמשית התגלמה בדרך כלל כצעיר יפהפה, עם שיער זהוב ארוך המסמל את קרני השמש. סביבו תמיד יש את אלו שמגלמים את העקרון המרושע של היקום והם אלו שמנסים להתנגד לו, או אף להרוג אותו.

באמצעות טקסים מסוימים, וסמלים לטיהור והתחדשות, השמש תמיד חוזרת לחיים.

כל קבוצה, כל אחווה, קיימה תהליכים סודיים על מנת לגלם את תחייתו. הצורך להתגבר על הטבע הנמוך ולתת ביטוי לצד הגבוה, היה שונה מתרבות לתרבות ומקבוצה לקבוצה.

מכיוון שמסלול השמש משתנה כל הזמן ביחס לכדור הארץ (ואת זה ידעו גם האסטרונומים שחיו בעת העתיקה) והשמש למעשה בקיץ מקרינה את חומה מרחוק, ועם הגעת הסתיו השמש מתחילה להתקרב אלינו, ובחורף היא קרובה ביותר לאדמה (ומחממת פחות). יש כאן תנועה של התרחקות והתקרבות אל האדמה, עד כדי היעלמות בחורף.

פה אנחנו רואים את הבסיס לכל המיתוסים והאגדות (כגון מלך האלון ומלך ההולי) והטקסים שעובדים עם מות השמש ותחייתה. השמש הרוחית מגולמת בתרבויות שונות ע”י אלוהיות שונות. (ומהי מיתולוגיה אם לא סמליות המסתורין של אותה תרבות)

במיתולוגיה המצרית נמצא ייצוג מכובד לאלוהי השמש כ-אמון, האתן, באסט, האטור, פתח, רא, סכמט ועוד

גם אלוהויות נקביות נקשרו בשמש, אם כי נמצא אותם הרבה פעמים כאלות אש.

במיתולוגיות אחרות אלי שמש ואש יופיעו כ- אלאנוס, בריג’יד, סול, שמש (shamash  שימו לב לקרבה של האל האכדי הזה למילה שמש שלנו), אפולו, הררה, הליוס, מיתרה ועוד

מרבית האחוות עבדו ועובדות בצורה כזו או אחרת עם המבנה הזה.

בהרבה מבתי הספר הקדומים של המסתורין, תורתם היתה מחולקת לשני חלקים נפרדים. החלק הפשוט יותר כלל בעיקר קוד מוסרי, וכמעט כל מי שרצה יכל ללמוד אותו, והדוקטרינה האזוטרית העמוקה יותר ניתנה לאלו שעברו חניכות. הם לא היו משולי החברה, אלא אנשים בעלי מעמד וחוכמה.

החניכות פעמים רבות היו קשורות במוות. צריך לעבור דרך מוות, כדי להוולד מחדש, ממש כמו השמש. המוות כמובן היה תמיד סמלי, ולרוב, מקומות החניכה עצמם סמלו את המוות. מערות, ארונות קבורה, מבוכים. (כל אלו הם אשליות של העולם התחתון) גם פירמידות שימשו לכך.

כפי שכתבתי בחלק הראשון, יש מקורות משותפים לכל האחוות והאגודות, ואין חדש תחת השמש.
כל בתי הספר למסתורין, האגודות והאחוות הם ענפים מעץ אחד, ששורשו בשמים וענפיו על הארץ.

ברובם, נמצא את ההרמטיקה המצרית, תורת הנסתר המזרחית, תורת העברים העתיקה (לא היהדות) ופילוסופיה פרסית גנוסטית. כל אחד מהם יבנה את התמהיל המדויק לו, כשבחלקם יהיו סממנים פגאניים כאלו ואחרים, הסתמכות על תורות אזוטריות שונות ודוקטורינות של אסטרולוגיה, אלכימיה ועוד.

התעלומות של אלאוסיס

בואו נסתכל על אחד מטקסי המסתורין העתיקים של יוון. התעלומות של האלוסיאניים. ( 1600 לפנה”ס – 392 לספירה)
זהו פולחן אזוטרי יווני עתיק שמרכזו באלאוסיס (עיר קטנה ועתיקה ליד אתונה) הפולחנים העניקו למשתתפים, בין השאר, את החוויה של להיות בין חיים למוות.
אלו טקסים שנערכו מדי שנה ביוון והיו סודיים ביותר. הטקסים חגגו את דמטר ופרספונה.

כדי להבין את הטקסים, אספר את סיפור המסגרת של דמטר-פרספונה. אחד הסיפורים המוכרים ביותר במיתולוגיה היוונית.

דמטר היתה אלת התבואה והפריון של יוון, ופרספונה, היתה בתה האהובה. אביה היה זאוס, ראש האלים.
פרספונה העבירה את ימיה על האדמה ולא על האולימפוס כמו הוריה, או אלים אחרים. האדס שהיה אל השאול, טייל על האדמה וחמד את פרספונה. הוא ביקש לקחת אותה לעצמו ולהביא אותה לממלכה שלו מתחת לפני האדמה- העולם התחתון. וכך עשה.

אמה, דמטר, לא ידעה את נפשה מתוך צער. היא היתה אבלה והחלה להזניח את האדמה שהיא טיפחה כאלת התבואה, וכתוצאה מכך, החלה בצורת והאדמה הפסיקה להביא תנובה.בני-האדם עמדו לגווע מרעב, והאלים לא זכו למנחות וזבחים.

בצערה הרב היא נדדה ממקום למקום כזקנה לבושת שחורים, והגיעה לאֶלֶאוּסיס, מצפון-מערב לאתונה. שם ישבה לנוח ליד באר מים. היא נתקלה בבנותיו של המלך קֶלֶאוֹס, שראו אותה עצובה, לבושת שחורים, והציעו לה עבודה בביתן כאומנת לאחיהן שרק נולד.
אמן מטאניירה הציעה לאומנת גביע יין, אך דמטר ביקשה שישרו עבורה קמח שעורים ועלי מֶנתה במים. (שלימים יהפוך למשרה בשם קיֶאוֹן בו יעשו שימוש בטקסים).

דמטר הפכה לאומנת של הילד דֵמוֹפוֹן, בנה של מטאניירה. היא החלה לגדל אותו כבן אלמוות, כשביום הוא נושם את הבל פיה האלוהי, ובלילות היא שמה אותו בתוך האח הבוערת, ללא ידיעתם של הוריו.

הילד גדל בצורה מופלאה, אך ערב אחד ראתה מטאניירה את האומנת שמה את בנה בתוך האח, והתנפלה עליה בצעקות. אז האומנת חשפה את עצמה כדמטר, הוציאה את דמופון מהאש, ואמרה לה בכעס- “כעת נגזר עליו להיות כאחד האדם! אני האלה דמטר, המעניקה יבולים וחדווה לאנשים ולאלים. כעת יהיה עליכם לבנות לכבודי מקדש ומזבח. אלמד אתכם את פולחני, וכך תפייסו אותי.” והמראה שלה השתנה שוב לאלה.  

למחרת כינס קֶלֶאוֹס את בני אלאוסיס, וציווה עליהם לבנות על הגבעה היכל מפואר לדמטר, שעברה להתגורר שם.

בנתיים, זאוס שראה שדמטר לא מתרצה, החליט לשלוח את הרמס, שליח האלים, להחזיר את פרספונה בתו מהאדס. האדס מסכים לכך אך נותן לה לטעום גרגיר רימון. (מי שאוכל בארץ המתים, ישאר בארץ המתים. גרגר הרימון גורם לה לא להשתחרר באופן סופי מהשאול, ולמעשה יכריח אותה לחזור אליו)

כשחזרה אל אמה המאושרת שנפלה על צווארה, שאלה אותה דמטר: “האם אכלת דבר-מה כאשר היית בשאול? אם טעמת דבר-מה, תצטרכי לשוב אל מעמקי האדמה. בכל סתיו תרדי אל השאול הקודר, ובאביב תעלי ותבלי עימי בחברת האלים.”

לאחר מכן, דמטר בשמחתה כי בתה שבה אליה, גם אם לא לתמיד, שבה והעניקה את המתנותיה לאדמה שמיד הוריקה. נתנה פירות ותבואה.

לאות תודה לבני אלאוסיס שבנו לה היכל, שלחה שיבולים למלך אלאוסיס, והנחילה את פולחני המסתורין, האמורים להקנות למתקדשים בהם אושר וחיי נצח אחרי המוות.

התעלומות הקטנות והגדולות

הטקסים הסודיים התבססו על הסמליות של סיפור דמטר ופרספונה וסיפקו לנחנכים חזון כל כך עוצמתי של חיים שלאחר המוות, ששינה את הדרך בה ראו את העולם ואת מקומם בו. המשתתפים שוחררו מפחד מוות באמצעות ההכרה שהם נשמות אלמוות, המתגוררות באופן זמני בגוף.

טקסי אלאוסיס חולקו לתעלומות גדולות וקטנות. התעלומות הקטנות היו פתוחות יותר לאדם הפשוט מאשר התעלומות הגדולות. התעלומות הקטנות הוקדשו לפרספונה והתרחשו באביב והיוו גם הכנה להמשך, והתעלומות הגדולות הוקדשו לדמטר ונערכו בסתיו, בספטמבר.

הפרטים המדויקים של התעלומות האלוסיניות נותרו עד תעלומה עד היום. כל החניכים היו כפופים לשבועה קדושה שלא לחשוף פרטים על הטקסים, אולם חלק מהפילוסופים וביניהם סוקרטס, כתבו על כך בצורה עמומה בכתביהם, וידע נוסף שהגיע עם עליית הנצרות ששמה קץ לטקסים האלו.

התעלומות הקטנות ייצגו את הייסורים של נשמה שקיבלה את המגבלות והאשליות של הגוף. הם עסקו גם בהתעברות נכונה.

מכיוון שפרספונה אכלה מעט גרגירי רימון, הוסכם שהיא תבלה חצי שנה עם האדס בעולם התחתון וחצי שנה עם אמה עלי אדמות. כאשר היא עולה מהעולם התחתון ונשארת על האדמה, אמה דמטר, מביאה יבול והאדמה פורה, וכאשר פרספונה נמצאת בעולם התחתון, הצמחים קמלים ומתים.
מעבר לכך שזהו הסבר לעונות השנה, ולטבע המחזורי של החיים, יש פה גם קיום שלא מסתיים במוות. אין מוות אלא רק ​​שינוי ממצב הוויה אחד לאחר.

הטענה היתה שהאדם אינו טוב יותר או חכם יותר לאחר המוות, מאשר במהלך החיים. על הבורות האדם צריך להתעלות כאן, כאשר הוא בגוף. האדם שלא התעלה כאן ימשיך לעשות את אותן הטעויות לאחר מותו. המוות אינו מבטיח התעלות.
מי שלא התאמצו לשפר את עצמם כשהיו בגוף פיזי, יעברו במותם אל האדס, שם ימשיכו לישון (כמו בחייהם) הלידה האמיתית היא של נשמתו הרוחנית של האדם.

האמינו כי בחצות העולמות הבלתי נראים היו הכי קרובים לספירה הארצית ולכן טקסים נערכו בחצות.

מי שעבר בהצלחה את הטקסים האלו נקרא ” Mystes” ויתכן שזה מקור המילה מיסטיקן.

אל טקסי התעלומות הגדולות, התקבלו רק מועמדים שעברו בהצלחה כמה טקסי תעלומות קטנים, וגם אז לא תמיד. כאמור, הם הוקדשו לדמטר, ונערכו 9 ימים.

אם התעלומות הקטנות עסקו בחיים שלפני המוות בתודעת האדם כשהוא בגוף, אז התעלומות הגדולות דנו בעקרונות של התחדשות רוחנית ושחרור הטבע הגבוה מהשעבוד של הגוף.

תשעת ימי החניכה היו סמל לתשעת החודשים בהם נשמה יורדת לגוף .

התעלומות הגדולות כללה תהלוכה מאתונה לאלאוסיס, כאשר לפני זה הכוהנות של דמטר ופרספונה לקחו סלים של חפצים קדושים, הנקראים הירה ומשוייכים לדמטר, מהמקדש באלאוסיס לאתונה כהכנה לתהלוכה ולטקסי התעלומות הגדולות.

בטקסי התעלומות הגדולות, החניכים צעדו בדרך הקדושה מאתונה לאלוסיס, קראו לפרספונה  ושחזרו את החיפוש של דמטר אחר בתה האבודה.

כשהם הגיעו לאלאוסיס היו נחים ליד הבאר שדמטר ישבה לידה, היו צמים כל יום מעלות השחר ועד לשקיעה, ההכנות כללו גם טקסי רחצה וטיהור בים, הקרבת קורבנות של חזירים שרק נולדו (החזיר כחיה קדושה שייך לדתות האלה המוקדמות. כפי הנראה, החזיר היה היבט של האלה הגדולה, הקשורה עם הפוריות, הירח ומחזורי העונה, וכך גם הוקדש לדמטר) ובסופו של דבר שתו את משקה השעורה ונענע בשם קיאון שהציעה לה מטאניירה. כנראה שהמשקה הזה נעשה בצורה מסוימת כך שנוצר עובש על הדגנים, מה שיצר פטריית הזייה בשם ארגוט שהעצימה את החוויה של החניך.

לאחר שתיית קיאון המשתתפים נכנסו למקום סודי בו התקיים הטקס. כנראה ששם נערך שחזור סמלי של ה’מוות’ והלידה מחדש של פרספונה. אלה שנכנסו אליו יצאו ממנו שונים באופן קיצוני.
כמעט כל הוגה דעות וסופר חשוב בעת העתיקה, היה חניך של התעלומות של אלואסיס. (אפלטון וסוקרטס היו חניכים של תעלומות אלואסיס).

הטקסים נסגרו במילים “Konx Om Pax” וקבלת דרגת epopt (רואה).
הביטוי “Konx Om Pax” הוא תרגום ליוונית כנראה של המילים המצריות הקדומות “Khabs am Pekht”, שמשמעותן, הוא “התגלמות של האור” (אליסטר קראולי הוא זה שפרסם לראשונה את הביטוי הזה) ביטוי זה משמש גם בטקסים של השחר המוזהב- the Hermetic Order of the Golden Dawn’s.

המתח בין עולם המתים לעולם בני התמותה ,מוטיב העונות, מחזוריות הקיום, חיים ומוות בטבע, של זמן קמילה וזמן תבואה יופיע לאחר מכן בצורות שונות באחוות שונות.

בחלק הבא נמשיך ונחקור.

היסטוריה של הכישוף

כיצד במקרא וחז”ל מתייחסים לכישוף

לקריאה

הסימבוליקה המיסטית היהודית וההשפעות על הנצרות

לקריאה

ימי הביניים- עליית הנצרות והנחת הטון כנגד הכישוף, עד לאירועי ציד המכשפות הגדול

לקריאה

תקופה חשוכה אינטנסיבית של רדיפת אנשים, ובעיקר נשים, שהואשמו בכישוף. בחלק א’ נתמקד באירופה

לקריאה

משפטי המכשפות בסיילם, מסצ’וסטס, והשאלה הגדולה- האם משפטי המכשפות מאחורינו?

לקריאה

מהם האגודות הסודיות? מה עומד מאחורי אמונות וטקסי של דתות בעולם ותורות אזוטריות רבות?

לקריאה

פולחן השמש והתעלומות הקטנות והגדולות של יוון העתיקה

לקריאה

מיהו הרמס טריסמגיסטוס? מהו ההרמטיצזם?
חניכה ו-7 העקרונות ההרמטיים

לקריאה

התעלומות האלוסיאניות