דיאנה

דיאנה, אלת חיות הבר, חיות הבית והציד, מזוהה עם האלה היוונית ארטמיס. ונחשבת לאלה משולשת.
היא בתו של האל יופיטר ואחות תאומה לאפולו.

מקום התפילה המפורסם ביותר למאמינים של האלה דיאנה היה החורשה דיאנה נמורנסיס (“דיאנה של העץ”) על גדות אגם נמי ליד רומא.

המתפללים שלה האמינו שבכוחה לדבר עם חיות יער ואף לשלוט בתנועותיהם ובהתנהגותם. למרות שקשורה בעיקר לציד, דיאנה זכתה להערכה גם כאלת היער ואחד ההיבטים החשובים שלה הוא הקשר שלה לירח.

כמו אלוהויות רומיות אחרות, דיאנה נולדה בבגרותה ונאמר שהיא הייתה גבוהה, יפה וצעירה למראה, בדרך כלל לבושה בטוניקה קצרה, הולכת יחפה ואוחזת בחץ וקשת. לרוב היא מלווה בצבאים וכלבים. 

דיאנה גם נחשבה לאלה בתולה, שנשבעה שלא תנשא, וכמוה גם וסטה ומינרווה.

בעוד שהייתה בתולה וסמל לטוהר, היא התפללה גם על ידי נשים שרצו להרות ועל ידי אמהות שרצו לידה קלה. המוניטין של דיאנה בהגנה על אמהות וילדים הפך אותה לאהודה בקרב נשים.


אלת הירח

נאמר כי לונה שהיתה אלת הירח ואף נחשבה ללבנה בעצמה, הוחלפה ע”י דיאנה, והיא מיוצגת כמי שמובילה את מחזוריות ולעתים קרובות נחשבת כאלת האור.

כאלת ירח, דיאנה היא בעלת אופי בלתי צפוי, ולעיתים הייתה נקמנית.
אחד המיתוסים מספר כי הצייד, אקטאון, נקלע לנהר בזמן שלדיאנה רחצה בו וראה אותה מתפשטת. בזעמה הפכה אותו לאיילה, ושלחה אחריו את כלבי הציד שלו.

במיתוס אחר מסופר כי דיאנה התאהבה באוריון, הצייד הענק, שכבש את לבה. אפולו אחיה לא רצה שיתפתח רומן בין אחותו לבין אוריון, והוליך אותה שולל כהזמין אותה לתחרות ציד. היעד היה ראשו של אוריון בלי ידיעתה. 
בצערה על כך שהרגה את אוריון, היא הפכה אותו לקבוצת כוכבים. 

דיאנה סגדו בפסטיבל בשם Nemoralia, או פסטיבל הלפידים, שהתקיים ב -13 באוגוסט בכל שנה. לאחר שטיפת שיערם והלבשתם בפרחים, חסידיה של דיאנה היו הולכים סביב אגם נמי הקדוש עם לפידים.
המתפללים היו מאפשרים לאור הלפיד שלהם להצטרף לאור הירח על פני המים. ציד היה אסור ביום הפסטיבל וכלבי הציד היו מעוטרים בפרחים.

כיום, יש כאלו שעדיין חוגגים את חגה של דיאנה ב -13 באוגוסט, אז היא מתבקשת להגן על הקציר מפני סופות הסתיו הקרבות. חוגגים מציעים לדיאנה מאפים ופירות, ויש שמבקשים לכתוב על סרטים וקושרים אותם לעצים. החגיגות כוללות לרוב שירים וריקודים.

הסטרגריה האיטלקית, דת כישוף, עובדת עם האלה דיאנה ובן זוגה, ומקיימת פולחן סביב דיאנה.

 

וויקה דיאנית

הוויקה הדיאנית נולדה מתוך תנועת הוויקה, בשנת 1971 ע”י סוזנה בודפשט, ויקנית פמניסטית מארה”ב. זוהי תנועה ממוקדת נשיות.

בניגוד לוויקה, הוויקה הדיאנית אינה מקבלת את האל הזכר ומקדישה עצמה לאלה בלבד. היא פונה לנשים בלבד ולגברים אין אפשרות להצטרף אליה.
באזורים מסוימים, הביטוי Dianic Wiccan פירושו מכשפה לסבית.
טקסיהם דומים לוויקנים, אם כי פחות שמים דגש על כישוף ולחשים.  

 

סמל הויקה הדיאנית

בודפשט אומרת: “היא נותנת החיים, מקיימת החיים. היא אמא טבע … יש רק שני סוגים של אנשים בעולם: אמהות וילדיהם. אמהות יכולות לתת חיים אחד לשני כמו גם לגברים, שאינם מסוגלים לעשות את אותו הדבר עבור עצמם. זה מהווה תלות בכוח החיים הנשי לכל החיים המחודשים, והתקבל באופן טבעי בימי קדם אצל אבותינו הקדומים כמתנה קדושה של האלה. בתקופות פטריארכליות מתנה קדושה זו הופנתה כנגד נשים, והשתמשה בכוחן לוותר על תפקידי עצמאות וכוח”. 

בעקבות מספר מקרים בהם נשים טרנסיות הוצאו ממעגלים של וויקה דיאנית והצהרתה של בודפסט כי החברות פתוחה לנשים מיניות בלבד, כשהכוונה היא לנשים שנולדו נשים, יצאו ממנה נשים רבות. אחת מהן היא קבוצה בשם “שבט כוהנות האמזונס” שפרשו בפומבי עם הצהרה כתובה לעיתונות:

“איננו יכולים לתמוך במדיניות של הרחקה אוניברסלית המבוססת על מגדר בטקסנו, ואיננו יכולים להתעלם מהתעלמות או מחוסר רגישות בתקשורת בנושאי הכללת מגדר ופרקטיקה ממוקדת האלה. אנו חושבים שזה לא הולם להישאר חברים בשושלת כאשר ההשקפות והפרקטיקות שלנו שונות באופן משמעותי מנקודות השושלת הראשית “

קבוצה נוספת היא של המסורת הדיאנית של מקרפלד, שנקראה על שם המייסד מורגן מקפרלנד, שאיפשרה לחברים שאינן נשים מלידה להצטרף אליהם,  אם כי ניתן להעלות לדרגת כהונה רק נשים שנולדו נשים.

באוגוסט 2014 הרחיבה בודפשט את המסורת הדיאנית כך שהיא כוללת גם הסמכה של גברים, כך שנוצרו התפצלויות נוספות על רקע זה.

אלי רומא

אלת האהבה, תשוקה, יופי, שגשוג, פוריות וניצחון.
לקריאה

דיאנה, אלת חיות הבר, חיות הבית והציד, מזוהה עם האלה היוונית ארטמיס. ונחשבת לאלה משולשת.
לקריאה

מינרווה הייתה אלת החוכמה, הרפואה, האומנויות, המסחר, השירה, וגם המלחמה. נחשבת לפטרונית של עץ הזית.
לקריאה

אם האלות של הרומאים מאגנה מטר, התחילה את דרכה באזור של טורקיה ולאחר מכן אימצו אותה היוונים הקדומים
לקריאה

הקבלות שמיות בין אלי רומא ויוון

מוסיקה רומית עתיקה